תורה תמימה על התורה, דברים כ״ה:ו׳

6

והיה הבכור. אע"פ שבכל התורה אין מקרא יוצא מידי פשוטו, הכא אתאי גז"ש על שם אחיו על שם אחיהם ואפיקתא מפשטיה, והכי קאמר קרא, והיה הבכור קם על שם אחיו המת . יבמות כ"ד א'

7

והיה הבכור. מכאן שמצוה בגדול לייבם , ואימא כי איכא בכור תתקיים מצות יבום כי ליכא בכור לא תתקיים מצות יבום, אמר קרא ומת אחד מהם, מי לא עסקינן דמית בכור ואמר רחמנא לייבם קטן . שם שם

8

והיה הבכור. תנא אביי קשישא, מצוה בגדול לייבם דכתיב והיה הבכור, כבכור, מה בכור בכורתו גרמה לו אף גדול גדולתו גרמה לו . יבמות כ"ד א'

9

והיה הבכור. כבכור, מה בכור אינו נוטל בראוי כבמוחזק אף יבם אינו נוטל בראוי כבמוחזק . שם שם ב'

10

והיה הבכור. היבם שחלק עם אחיו בנכסי אביו נוטל חלקו וחלק אחיו בגורל, ואם עלה גורלו בשני מקומות נוטל בשני מקומות, ואע"פ דבכור קרייה רחמנא אפ"ה והיה הבכור כתיב, הווייתו כבכור ואין חלוקתו כבכור . ב"ב י"ב ב'

11

והיה הבכור. כבכור, מה בכור אין לו בשבח ששבחו נכסים קודם חלוקה אף יבם אין לו בשבח ששבחו נכסים קודם חלוקה . בכורות נ"ב א'

12

והיה הבכור. כבכור, מה בכורה חוזרת ביובל אף חלק יבם חוזר ביובל . שם שם ב'

13

והיה הבכור. במה אנן קיימין, אם בנולד, יאמר יקום על שם אחי אביו המת, אלא אם אינו לנולד, תנהו ענין למייבם, מכאן שמצוה בגדול לייבם . ירושלמי יבמות פ"א ה"א

14

אשר תלד. פרט לאיילונית שאינה יולדת . יבמות כ"ד א'

15

יקום. אימא כי מייבם בכור לשקול נחלה וכי מייבם פשוט לא לשקול נחלה , אמר קרא, יקום על שם אחיו והרי קם . יבמות כ"ד א'

16

יקום. הכונס את יבמתו זכה בנכסים של אחיו, דאמר קרא יקום על שם אחיו והרי קם . שם מ' א'

17

יקום. האשה שאמרה מת בעלי ונתייבמה, יבמה נכנס לנחלה על פיה, דכתיב יקום על שם אחיו והרי קם . שם קי"ז ב'

18

על שם אחיו. אתה אומר לנחלה או אינו אלא לשם, שאם היה שמו יוסף קורין אותו יוסף, יוחנן קורין אותו יוחנן , הרי אני דן, נאמר כאן יקום על שם אחיו ונאמר להלן פ' ויחי על שם אחיהם יקראו בנחלתם, מה שם האמור להלן נחלה אף שם האמור כאן נחלה . שם כ"ד א'

19

המת. לפי שנאמר להלן אשת אחד מתייבמת ולא אשת שנים, מניין שאם מת ראשון ייבם שני, מת שני ייבם שלישי, ת"ל המת המת ריבה ספרי.

20

ולא ימחה שמו. פרט לסריס ששמו מחוי . יבמות כ"ד א'

21

ולא ימחה שמו. מי שמת והניח אשתו מעוברת יכול תהא זקוקה ליבם, ת"ל ולא ימחה שמו מישראל את ששמו מחוי, יצא זה שאין שמו מחוי, יכול תהא מותרת להנשא, ת"ל להקים לאחיו שם בישראל, עד שתדע אם בן קיימא הוא או לא . ירושלמי יבמות פ"ד ה"א